יש זמן
ציוני דרך ומחשבות פשוטות, חולפות, לא מדוייקות, על שיטת אלכסנדר
22.10.2015
אחד הויתורים הכי מלמדים בעבודה עם הטכניקה הוא על מחיאות כפיים.
ככה זה כשהגלים שאתה גולש עליהם הם בלתי נראים.
אני מודה שאני לא ממש מסמפט את הויתור הזה (אבל אחרת זה לא היה נחשב ויתור).
24.9.2015
מעניין אותי הקשר בין המעצורים שבולמים את הפעלת הכישרונות למידת החופש במערכת היחסים בין הצוואר, הראש והגב.
אושרו האמיתי של אדם תלוי בהפעלה חסרת מעצורים של כישרונותיו.
16.9.2015
אחד הדברים שאני הכי אוהב בטכניקה (וגם אחד מאותם דברים שבלתי אפשרי להסביר) זה האופן שבו אני ממשיך לגלות דברים שהמורים שלי לימדו אותי כל כך הרבה זמן מאז שנפגשנו בפעם האחרונה.
6.9.2015
ככל שאני מתקדם בעבודה עם הטכניקה (באיטיות מעט מרגיזה לעיתים) אני לומד שהדרך הכי יעילה ללמד אותה (עבורי כמובן) היא לזוז טיפה הצידה ולאפשר לכיוונים לעשות את העבודה בעצמם. כבדרך אגב.
8.7.2015
הטכניקה ומוזיקה דומות בעיני זו לזו בכמה אופנים. בין היתר, לשתיהן יש כוח עדין שיכול להציל חיים. אני אוהב את סוג הכוח הזה.
2.6.2015
(תודה לגלי)
23.4.2015
אני אוהב את השינוי באיכות העבודה בשיעור כשהכיוונים זורמים אל התלמיד דרכי ולא ממני.
28.2.2015
כששתיתי קפה במרסנד עם ידיד משכבר הימים נזכרתי איך פעם חשבתי שאלמד את הטכניקה רק אחרי שארגיש מכוון ומאוזן, וכמה זמן לקח לי להבין שהדרך הכי אפקטיבית ללמד כיוון ואיזון היא מתוך חיפוש שמעצם טבעו אינו נגמר.
בקיצור, נראה לי שאם הייתה בטכניקה מסורת של סימון איקסים על החגורה כמו אצל חי"רניקים, האיקסים שלי היו מייצגים יומרות מיותרות שלמדתי להניח להן.
4.1.2015
שמתי פעם לב לזה שיש מורים לטכניקה שכשאנחנו נפגשים עולה לי מאיפשהו מנגינה קבועה בראש. בירידה מירושלים אחרי הלוויה, בערפל, זמזמתי לעצמי את המנגינה של שמואל.
31.12.2014
נפגשנו כמה חברים ותיקים לשתות כוסית או שתיים. כשאלי שם ברקע את הקליפ הזה שאלתי מה זה אומר בעצם flawless? מושון הסביר "זה בדיוק מה שאתה רואה עכשיו."
לשנה החדשה אני מאחל לאשר בריאות שלמה, ולעצמי להרגיש קצת יותר flawless (זה מרווח את עמוד השדרה).
6.12.2014
הרגעים החמקמקים האלה בעבודה עם הטכניקה כשאני פוגש בחטף עניינים שכמעט שכחתי מקיומם ושואל את עצמי אם הם עוד יתבהרו יום אחד או יישארו תמיד בלתי פתורים.
יש סודות שאינם מאפשרים את גילוים.
4.11.2014
מסיבת סיום הלימודים של תמר בבית הספר של שייקה עוררה בי מחשבות ותחושות רבות שאני מתקשה לעשות בהן סדר. בעיקר, חשבתי על איך שדרך, תהא אשר תהא, אולי קצת מוצאים אבל בעיקר סוללים ועל איך שעל אף שכל אחד יכול לסלול דרך כמעט אך ורק עבור עצמו לא כדאי להמעיט מערכה של השיירה.
(בהצלחה לתמר)
4.8.2014
יש תקופות שבהן העבודה הכי יעילה עם הטכניקה היא פשוט לשים לב לקרקע מתחת לכפות הרגליים וסביבן.
2.6.2014
כשאני כותב, אני שואל את עצמי לפעמים, האם מה שאני כותב יעודד אצל הקורא התרווחות או התכווצות?
זה מזכיר לי משהו שאור אמר לי פעם באיזו שיחה קלה על כיוונים: זה לא אומר שצריך בהכרח לעודד אצל התלמיד אך ורק התרווחות, אבל צריכה להיות סיבה טובה מאוד בשביל לעודד התכווצות.
23.4.2014
הרגעים הכי כיפיים בעבודה עם הטכניקה הם הרגעים שבהם היא מזכירה לי את כוחה הפשוט, הטבעי, הכמעט לא ייאמן, של התמדה.
25.3.2014
מותר (ובמידה מסויימת גם רצוי) ליפול לפעמים (מורים לאלכסנדר נופלים חופשי כמובן).
אנחנו רק בני אדם.
ואם לומדים לאט לאט לפחד קצת פחות מנפילות ולהוסיף להן כיוונים פשוטים ועדינים, לפעמים מגיעים למקומות מפתיעים.
18.3.2014
הקצב היעיל לבניית אימפריות (מאחד שיודע). נראה לי שזה נכון גם לבני אדם.
מהר באיטיות
1.3.2014
אם לא די בכך, הרי שבני האדם גם הלכו זקופים על שתיים, דבר שהפך את ראשם המגודל למשקולת מכבידה עוד יותר. הגב ועמוד השדרה, שהתפתחו במשך מיליוני שנות אבולוציה ביצור הולך-על-ארבע ובעל ראש קטן, התקשו לעמוד במעמסה. עד היום משלמת האנושות בכאבי גב וצוואר על ראשה הזקוף וטרוד המחשבות.