הטכניקה
טכניקת אלכסנדר היא מיומנות פסיכופיזית שפיתח פרדריק מתיאס אלכסנדר (1955-1869). הטכניקה, הנלמדת בעיקר באמצעות מגע, בשיעורים אישיים לאורך זמן, היא כלי עדין אך רב עוצמה שיש לו שימושים רבים, לתלמידים מתחילים ומתקדמים.
בישראל, רוב הפונים ללימוד הטכניקה עושים זאת, לפחות בשלב ראשון, כדי להתמודד עם מגוון קשיים וכאבים: כאבי גב וצוואר, פריצות דיסק, מיגרנות, בעיות נשימה וקול, מתח וחוסר שקט, תשישות כרונית.
אני הגעתי אל הטכניקה כפוף ומדוכא, כשאני סובל משתי פריצות דיסק קשות ולאחר ניתוח גב כושל. כפסע לפני ניתוח נוסף, פגשתי את הטכניקה והשבתי לעצמי באמצעותה את איכות חיי. לאורך הדרך, פגשתי תלמידים של הטכניקה שמסתייעים בה למניעה ולשיקום עצמי במלוא טווח האפשרויות של מצבי לחץ ומצוקה, מנטליים ופיזיולוגיים: מקלים יחסית ועד לקשים ביותר.
חשוב להדגיש בהקשר זה: לטכניקה יש השפעה ניכרת על בריאות הגוף והנפש כאחד, אך זו אינה טכניקה רפואית. מורה לטכניקת אלכסנדר אינו נותן דיאגנוזה רפואית ואינו מטפל באופן ישיר בסימפטומים מסוימים. כל הכשרתו וייחודו* מבוססים על כך שהוא מתבונן תמיד באדם כשלם; ייעודו הוא ללמד כיצד אדם יכול לשוב לראות, לחוש ולכוון את עצמו, כשלם (a psycho-physical whole).
בנוסף, על אף כוחה, אין בטכניקה שמץ יומרה לפתרונות קסם מיידיים. אלכסנדר היא טכניקה תהליכית זהירה ואחראית, המבוססת על לימוד סבלני לאורך זמן. אך במפתיע או שלא במפתיע, דווקא הגישה השלמה, הסבלנית והבלתי ישירה הזו - מצליחה להביא עם הזמן הפחתה הדרגתית, ואף היעלמות מן השורש, של סימפטומים מכבידים ועיקשים במיוחד, שקשה מאוד לשנות אותם באופן ישיר.
משום היותה מיומנות נלמדת, לא מעט אנשים פונים אל הטכניקה כ"מוצא אחרון", לאחר התנסות במגוון טיפולים קונבנציונליים ואלטרנטיביים, מתוך הנחה שטיפול הוא דרך קלה ומהירה יותר להתמודדות עם קשיים, מאשר לימוד. תלמידים של הטכניקה מגלים עם הזמן שגם כאן, כמו במקרים אחרים בחיים, לימוד ומניעה הן לרוב התרופות היעילות ביותר, ובטווח הארוך גם המשתלמות ביותר, שלא לדבר על עצם ההנאה מתהליך לימוד נינוח, הנעשה מתוך בחירה חופשית.
הטכניקה היא כלי לשיפור ועידון איכות של כל מעשה יצירה, והלימוד שלה נפוץ בקרב אנשים, בעיקר יוצרים ואמנים, החשים שהרגלים עקשניים מעיבים על איכות ביצועיהם: מוזיקאים, שחקנים, רקדנים, זמרים. בהקשר זה היא נלמדת מזה שנים בבתי ספר מובילים למוזיקה, ריקוד ודרמה ברחבי העולם, מהג'וליארד בניו יורק ועד לאקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון. ככלל, הטכניקה מרתקת את מי שההרמוניה, האלגנטיות והאסתטיקה של יצירה, תנועה - ועצם ההימצאות ברגע – קרובות ללבם.
למטרת שיפור איכות ביצועים, וככלי למניעה והתגברות על פציעות, הטכניקה משמשת גם ספורטאים, חובבים ומקצוענים, לרבות ספורטאים אולימפיים, במגוון ענפים: כדורגל, שחייה, ענפי האתלטיקה, גולף, רכיבה על סוסים ועוד. בייעודה זה, הטכניקה משלימה שיטות שיפור ביצועים אחרות; אני משלב את הטכניקה עם שיטת Total Immersion כשאני שוחה.
What we are after is to prevent waste of energy through misdirections.
הטכניקה מסייעת לאנשים היושבים מול מחשב לאורך שעות ארוכות מדי יום, הן במניעת והפחתת בעיות גב, צוואר, מפרקים וכדומה, והן מהזווית הרחבה יותר של שיפור איכות ביצועים. הרי גם כתיבת קוד, חוזה, מאמר או תכנית עסקית היא מעשה יצירה לכל דבר ועניין, שיש קשר פשוט בין האיכות שלה לבין החופש, האיזון, הבהירות והארגון הפנימי של מי שיוצר אותה.
הטכניקה נלמדת במקום העבודה במגוון חברות מובילות בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים, המשפט והמדיה ברחבי העולם, בעיקר בבריטניה ובארה"ב. אני מאמין שבבוא העת היא תתפוס את מקומה כ best practice גם בחברות מובילות בישראל.
We ourselves are the instrument — each one of us is the instrument — by means of which whatever we are going to do is done.
טכניקת אלכסנדר אינה מתמודדת בהכרח עם קשיים וכאבים, אינה מיועדת אך ורק לשיפור ביצועים, והגם שיש לה ממדים אינטלקטואליים, רגשיים ותחושתיים מרכזיים, היא קודם כל וביסודה טכניקה פרקטית, שרלבנטית לכל היבט בחיים. הטכניקה מקלה על נשים בהריון ובלידה, על חיילים שצריכים לשאת ציוד כבד, על טייסים, על סטודנטים שמתקשים לשמור על מיקוד בלימודים, ועל צעירים ומבוגרים שעוסקים בספורט ובעבודה מאומצת. הטכניקה עוזרת להרים מזוודה, להדיח כלים ולעבוד בגינה בלי שהגב ייתפס, להגיע לפגישת עבודה בחו"ל לאחר טיסה ארוכה רעננים ועירניים, וכן הלאה. היא פשוט הופכת את החיים לנוחים וקלים יותר.
אנשים שהתרגלו לראות בגופם מקור של כבדות וכאב, שבים ומגלים אותו באמצעותה מחדש כמקור של קלות, עניין והנאה. לא מעט אנשים מספרים שלימוד הטכניקה הוא ההשקעה המניבה ביותר לטווח ארוך שהם משקיעים בעצמם ובסביבתם הקרובה.
החיים מזמנים לכל אדם משברים. הטכניקה היא כלי פשוט החושף כוחות זמינים בתוכנו, שמסייעים לאדם להתמודד עם משברים, פיזיים ומנטליים כאחד, להפוך אותם אט אט למשברים בוני גב, ולצאת מהם מחוזק לעבר התחלות חדשות.
טכניקת אלכסנדר עוסקת בשיפור הכיוון והאיזון הפנימיים של האדם. עם הזמן, מגלים שהיא משמשת כלי יעיל, מעין מצפן פנימי, קונקרטי ומופשט כאחד, לשיפור הכיוון והאיזון בחיים בכלל. ככל שהכיוון והאיזון הפנימיים שלנו מדויקים יותר, כך הכיוון והאיזון בחיים הופכים אט אט למדויקים יותר. מהיכן נובע הכיוון של אדם בחיים, אם לא מתוך עצמו, וכיצד אדם יכול להתפתח ולמצות את הפוטנציאל שלו בכיוון שמתאים לו, ללא תשומת לב לכיוון והאיזון הפנימיים שלו?
ככל שההתלמיד מתפתח בלימוד הטכניקה, הוא מגלה להפתעתו שהיא גם סוג עדין ויוצא דופן של תקשורת. היא מאפשרת לאדם ליצור תקשורת חדשה, מרגשת ופורצת גבולות, עם עצמו, עם האנשים היקרים לו, ועם העולם, באופן שמעטים זוכים להתנסות בו.
הטכניקה היא כלי מעמיק למחקר עצמי ולצמיחה והתפתחות לטווח ארוך. היא מבהירה מושגים משומשים ומטושטשים כמו חופש, רווחה, נחת, נוכחות, מימוש עצמי ואולי בעיקר, איכות חיים. היא מעוררת את היצירתיות, מעניקה השראה ומעדנת את המחשבה, התחושה, הרגש וההוויה. עם הזמן מגלים בה עוד ועוד רבדים מפתיעים, והיא פשוט מרתקת עד בלי די.
אני בוגר בית הספר התל אביבי להכשרת מורים לטכניקת אלכסנדר של שייקה ולינדה הרמלין (2008), תלמיד של הטכניקה משנת 2001 וחבר בארגון המורים הישראלי לטכניקת אלכסנדר.
אני גם בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועבדתי מספר שנים כעורך דין בארץ ובחו"ל עד שכאבי גב כרוניים מהם סבלתי במשך שנים וניתוח גב מיותר הובילו אותי לדרך חדשה. בדיעבד, זה היה אחד השיעורים הפשוטים הראשונים שלי בטכניקה: כאב עלול להיות בלתי נסבל, אבל הוא אינו אויב. הוא תמרור פשוט המאותת על צורך בשינוי.
אולם, גם כשמזהים את האיתות על הצורך בשינוי, וגם כשבוחרים לא להתעלם ממנו - ואלה אינן משימות קלות - עולה השאלה: מה בעצם לשנות?
טכניקת אלכסנדר היא שיטת לימוד והתפתחות חווייתית, התנסותית, באמצעותה אדם לומד לשפר, בז'רגון של הטכניקה, את הדרך שבה הוא משתמש בעצמו (the use of the self). כלומר, פחות את "מה עושים" ויותר את "איך עושים". לפי השיטה, תפקוד האדם נובע באופן טבעי, לטוב ולרע, מן הדרך שבה הוא משתמש בעצמו, ודרך זו מלווה אותו בכל אשר יילך. אם מפנים אליה תשומת לב, ניתן ללמוד כיצד לשפר אותה, וכך לשפר את התפקוד.
Use affects functioning.
כדרכן של התחלות, ראשית דרכי כתלמיד בטכניקה לא היתה תמיד קלה. הגעתי אליה מיואש וספקן, מאוכזב ממגוון לא מבוטל של טיפולים קונבנציונליים ואלטרנטיביים, שבע הבטחות ריקות וחסרות ביסוס. מעבר לכך, ההבנה ההדרגתית של הקשר הפשוט בין שימוש לבין תפקוד גרמה לי רגשות אשם. אם אני גורם לכאבי הגב הכרוניים שלי בעצמי, יוצא שאני האשם המרכזי בבעיה, ולא, כפי שהתרגלתי לחשוב, גורמים חיצוניים כמו המשקל שנשאתי על גבי בשירות הצבאי, הרופא שניתח אותי בצורה כושלת, וכדומה.
עם הזמן, כאשר בחנתי את הקשר מעט יותר לעומק, הבנתי שלמעשה הוא חבל ההצלה שלי. הטכניקה אינה מתמקדת במה שהתרחש בעבר, אלא מכוונת בפשטות קדימה, ואינה מתבוננת בדברים מנקודת מבט של אשמה, לא של אחרים ולא של עצמי. הטכניקה מעדיפה להניח בעדינות לעבר ולרגשות אשם מכבידים ולהתבונן בדברים מנקודת מבט של נכונות, בשלות, ואומץ לקחת על עצמי אחריות: אם אני אחראי לבעיה בתפקוד שלי, נובע מכך שיש לי יכולת לפתור אותה, בעצמי, על ידי שיפור האופן שבו אני משתמש בעצמי.
כך התעוררה בי הסקרנות - המפתח להתפתחות - והסקרנות עוררה אותי. הגילוי הפך מנטל לאתגר, ואני הפכתי מחולה לתלמיד. היות שאני שונא להיות חולה ואוהב מאוד ללמוד, יצאתי אט אט לדרך חדשה של לימוד ומחקר עצמי, כפי שהתווה אותה מפתח הטכניקה, פ. מ. אלכסנדר. בדרכי שלי.
אז גם התחלתי להבין מדוע אלכסנדר הדגיש שהטכניקה, מעבר להיותה כלי תרפויטי יוצא דופן, היא בראש ובראשונה שיטה חינוכית, מיומנות נלמדת. לפי הטכניקה, כאשר מחליטים לחולל שינוי עמוק בעל משמעות ארוכת טווח, קשה למצוא תחליף לתהליך של לימוד. הרגע הקריטי שבו אדם הופך מחולה לתלמיד, שווה לא פעם פי כמה מהטכנולוגיה הרפואית המתקדמת והיקרה ביותר, ויכול לחולל שינויים שטיפולים מורכבים לא יחוללו.
לתהליך לימוד - דרך ארוכה קצרה - יש כוחות פשוטים נוספים שלא יסולאו בפז: ראשית, הוא מביא את האדם לקחת על עצמו מידי אחרים את האחריות לגורלו, והרי שום שינוי בעל משמעות בחיים לא ייתכן בלי לקיחת מידה מתאימה של אחריות. שנית, תהליך לימוד, בזכות הקשיים הכרוכים בו, מקנה לאדם אמונה בעצמו וביכולותיו. שלישית, כל עוד מתמידים בתהליך לימוד, הוא נטול מגבלות: עד היום, בכל דרכי בטכניקה, טרם פגשתי אדם שבחר להתמיד בלימוד שלה ונחל אכזבה מהתוצאות, תהא הסיבה אשר הביאה אותו ללימוד אשר תהא. באשר לי, כאבי התופת כתוצאה מבעיות הגב שלי, שהיו לי כצל במשך שנים ופגעו בצורה אקוטית באיכות חיי, הפכו מזמן לנחלת העבר.
For in the mind of man lies the secret of his ability to resist, to conquer and finally to govern the circumstances of his life.
למושג "השימוש בעצמי" בטכניקת אלכסנדר ישנם רבדים רבים ועמוקים הנחשפים לאיטם לאורך תהליך הלימוד. אולם, כאשר הטכניקה מתייחסת לשאלה "איך אני משתמש בעצמי", היא מכוונת בראש ובראשונה למערכת היחסים הדינמית בין הצוואר, הראש והגב. מערכת היחסים הזו מכונה, על שום המרכזיות שלה: הבקרה הראשונית, Primary Control.
לימוד הטכניקה חושף בפני התלמיד, הלכה למעשה, את חשיבות הקשר בין מערכת היחסים המרכזית הזו, הציר הראשי שלנו לפי הטכניקה, לבין מצבו הפיזיולוגי והמנטלי; כיצד מערכת היחסים הזו הולכת ומתרחקת במהלך החיים מן החופש והאיזון הטבעיים שלה, מן הכוונון העדין שלה. כתוצאה מכך, האדם כולו מתרחק מן החופש והאיזון הטבעיים שלו, וחוזר חלילה.
ההיבט הפיזיולוגי של איבוד החופש והאיזון במערכת היחסים הראשונית בין הצוואר, הראש והגב, נראה בהתבוננות מן הצד כך:
הצוואר מתכווץ, הראש נמתח לאחור ולמטה, ובמקום לממש את תפקידו הפשוט והטבעי להוביל את המערכת, כאשר הוא מונח באופן מאוזן, קל וחופשי על עמוד השדרה, הוא יוצא מאיזון ומכביד על הגב, שמתקצר ומתכווץ (היות ומדובר במערכת יחסי גומלין, הדברים מתרחשים "בזה אחר זה ובעת ובעונה אחת").
התוצאה של התהליך הזה אינה רק קיצור וכיווץ של הצוואר והגב תחת כובד משקלו של הראש המונח עליהם בצורה בלתי מאוזנת, אלא שהאדם כולו הולך ומתכווץ, פיזיולוגית ומנטלית כאחד, הולך ושוקע אט אט פנימה לתוך עצמו. הוא מאבד משיעור קומתו, משיווי המשקל שלו ומן החופש הטבעי שלו, במלוא מובנם. זו התכווצות איטית ועדינה שנמשכת לאורך שנים ארוכות ולכן קשה להבחין בה בעין בלתי מיומנת (על אף שהיא גלויה לעין), אך ההשפעה שלה קריטית ואי אפשר שלא לשלם עליה מחיר.
התפקוד של מערכת שמתכווצת ומתקצרת לאורך השנים אינו יכול להיות אופטימלי. יש לכך ביטויים רבים, גלויים ונסתרים, המשתנים מאדם לאדם ומעת לעת. בין היתר: לחץ על עמוד השדרה ופריצות דיסק (בייחוד בנקודות תורפה בגב התחתון ובצוואר), איבוד חופש תנועה במפרקים, כאבי ראש, תפקוד לקוי ויציאה מאיזון של מערכות מרכזיות שמתקשות לתפקד תחת הלחץ (בהן מערכות הנשימה, הקול, הדם והעיכול), מתח, עצבנות, כבדות, עייפות, דיכאון, חוסר נחת ועוד קשיים וכאבים. מערכת מכווצת ומקוצרת היא מערכת שמאבדת אט אט את החיות הטבעית שלה, את הזרימה הפנימית הבריאה שלה, ופשוט מתקשה לממש את מלוא הפוטנציאל הפיזיולוגי והמנטלי שלה, גם אם לעתים הדברים נסתרים מן העין.
לכן, על פי הטכניקה, על מנת לשפר את תפקוד האדם, פיזיולוגית ומנטלית כאחד, וכדי להשיב לו את החופש, האיזון והכיוון שלו, כדאי להפנות תשומת לב אל עבר מערכת היחסים בין הצוואר, הראש והגב, ולשפר ולעדן את הכיוון שלה. כתוצאה משיפור ועידון הכיוון בבקרה הראשונית, תהליך ההתכווצות שמתואר למעלה מאט, נבלם, ואט אט משנה כיוון להתרווחות. ככל שהכיוון של האדם משתנה מהתכווצות להתרווחות, כך שבים ומתחדשים החופש ושיווי המשקל שלו, וכך הולך ומשתפר תפקודו של האדם השלם.
All we have to do is to restore the use of the primary control.
החתירה הנחרצת והמרוכזת להשגת מטרות, שנחשבת הכרחית לאדם מצליח בחברה תחרותית, עלולה להביא את האדם לאבד יותר ויותר מן החופש והאיזון במערכת היחסים הראשית בין הצוואר, הראש והגב. משום שחתירה זו כרוכה לרוב במתח, לחץ - וחוסר תשומת לב לשימוש בעצמי. לעתים, איבוד החופש והאיזון במערכת היחסים הזו מקשה על אדם בעל שאיפות לממש את מטרותיו; ולעתים זהו המחיר הכבד, הנסתר מן העין, שהוא משלם על המימוש שלהן.
בהתמודדות עם בעיה זו המשותפת לכל בני האדם בעולם המודרני, מורה הטכניקה מפנה את תשומת לבו של התלמיד, תוך כדי התנסות, מגע ודיאלוג, לקשר בין מערכת היחסים צוואר-ראש-גב - לבין גירויים ותגובות הרגליות. התלמיד לומד לזהות בעצמו את הגירויים, קטנים כגדולים, נסתרים פחות או יותר, שהוא נוהג להגיב אליהם, באופן הרגלי ולרוב בלתי מודע, תוך איבוד החופש והאיזון במערכת היחסים בין הצוואר, הראש והגב: דפוס שחוזר על עצמו לאורך שנים, משפיע יותר ויותר לרעה על התפקוד שלו, ואט אט הולך ומכווץ אותו. ככל שמחדדים ומעדנים את ההערכה התחושתית (sensory appreciation) ולומדים להבחין בדפוס הזה, והדבר אפשרי אך ורק תוך התנסות - אפשר ללמוד גם להניח לו, בנחת ובסבלנות.
לפי הטכניקה, המקום שבו אדם יכול לחולל בעצמו שינוי הוא הרגע הקריטי שבו אנו מגיבים לגירויים. תלמיד הטכניקה לומד להשהות את התגובה ההרגלית לגירויים ובמקום זאת, לאט לאט יותר ויותר, לבחור בצורה ערנית ומודעת, תוך נוכחות כאן ועכשיו, בדרך שונה, שבה הוא לא מאבד, או מאבד פחות, מן החופש במערכת היחסים בין הצוואר, הראש והגב. דרך זו, המבוססת על פעולה מנטלית המכונה בטכניקה הנחיית כיוונים מעודדת התעוררות, כוונון מחדש והתרווחות של מערכת היחסים הזו, באופן שמשיב אותה בעדינות לחופש ואיזון. אט אט, בכוח התחושה והמחשבה, בקרה מודעת ובונה של העצמי באה במקום דפוס התגובה האוטומטי, המזיק.
The primary requirement in dealing with all specific symptoms is to prevent the misdirection which leads to wrong use and functioning, and to establish in its place a new and satisfactory direction.
מלאכת הנחיית הכיוונים היא מלאכה מנטלית חמקמקה ומאתגרת הפושטת ולובשת צורה ככל שמתקדמים בלימוד. בתחילת הדרך, הרישום שלה, שמועבר בפשטות באמצעות ידיו של המורה, המבטאות את האופן שבו הוא מנחה כיוונים בעצמו, נמצא במידה רבה מתחת לסף ההכרה של התלמיד, בדומה לצליל או אלומת אור מרוחקים, והוא לומד לבטא אותה בצורה מילולית ותו לא. עם הזמן, בנחת, ככל שהתלמיד מחדד את ההערכה התחושתית שלו וצובר ניסיון בשימוש בה, הנחיית הכיוונים הולכת וצוברת כוח שקט, מעודן ומדויק יותר ויותר, ומקבלת משמעות חדשה, מוחשית וברורה יותר, אם כי קשה לתארה במלים.
המלאכות המנטליות השקטות והעדינות של השהיה והנחיית כיוונים מהוות את יסודות מיומנות השימוש בעצמי לפי הטכניקה (ה- means whereby). ככל שהתלמיד הולך ונעשה מיומן בהן ולומד לשלב אותן בהדרגה במהלך חייו, הוא נוכח לגלות כיצד הדבר משפיע לטובה על התפקוד שלו. בהמשך הדרך גם מגלים שלרווח שנוצר, באמצעים אלה, בין הגירוי לבין התגובה ההרגלית, ישנן משמעויות נוספות, עמוקות ומפתיעות.
זהו תהליך לימוד עמוק ומרתק, יוצא דופן, הדורש אורך רוח, התמדה, נחישות ותעוזה, שהרי הוא עוסק במעבר מאתגר מאין כמוהו מהרגל לחופש; אך בזכות המידות הטובות האלה הוא גם מתגמל עד בלי די. כדאי לזכור שלאורך התהליך עומד לצדם של התלמיד והמורה יתרון חשוב: תהליך הלימוד של מיומנות השימוש בעצמי הוא במידה רבה תהליך של לימוד מחדש, היזכרות בנשכחות. שכן מערכת היחסים הדינמית בין הצוואר, הראש והגב היא מערכת יחסים טבעית ופשוטה שפשוט הלכה ונשחקה, הלכה ונשכחה עם השנים. על כן, גם אם תחילת הדרך, כטבען של התחלות, אינה תמיד קלה, כל אדם, בכל גיל ובכל מצב, יכול להתקדם בדרך הלימוד בצורה מפליאה, כל עוד הוא בוחר להמשיך ללכת.
לאורך הדרך הנפקחת התלמיד מגלה שהעבודה עם הטכניקה היא גם סוג טהור ופורץ דרך של אמנות (גם אם צנועה וחבויה מעט מן העין). משום כך, הרבה מעבר לעניין התועלת הישירה, או ליכולת תיאור מילולית, אין גבול למידת ההנאה וההשראה שניתן להפיק ממנה. בעצם, מכל איכויותיה הרבות, שאני ממשיך לגלות בתמיהה לאורך השנים, אני בעיקר לומד בכל פעם מחדש, שבשורה התחתונה, היא פשוט גורמת לי לחייך.
Conscious control, like painting, is creative. What you create is a new use of yourself. This creation is a constant renewal: nothing static or fixed about it. The self, mind-and-body, is creating-and-being-created, all at the same time.
What we have to do is to learn to think in activity.
הכלי המרכזי שבאמצעותו נלמדת הטכניקה במהלך השיעורים הוא מגע, אבל אלכסנדר היא בראש ובראשונה טכניקה של מחשבה. תלמיד הטכניקה לומד לשפר את האופן שבו הוא משתמש בעצמו כשהוא רותם לטובת העניין את המשאב הגדול ביותר שעומד לרשותו, כוח המחשבה שלו. באותו רגע קריטי שבו אדם מתחיל להפנות ולכוון את המשאב הבלתי נדלה הזה פנימה, לטובת שיפור השימוש שהוא עושה בעצמו, ומחשבה רעננה מתחילה להחליף אינסטינקטים והרגלים אוטומטיים שחדלו לשרת אותו נאמנה, שינויים שקטים מתחילים להתרחש, אט אט, מן העומק החוצה, כאילו מעצמם.
לא מדובר במעשה נסים: בתהליך הלימוד, מה שנדמה היום כמעשה נסים, יתברר מחר כתוצאה הכרחית של לימוד והתמדה. מדובר בכוחה הבלתי מוגבל של המחשבה האנושית, כאשר אדם מפנה אותה בצורה מכוונת ויעילה, לאורך זמן, למשימה שחשובה לו. כאשר ההכוונה הזו, פנימה, אל העומק, מאפשרת למחשבה, לתחושה ולגוף לשוב ולהתמזג לאחד, באופן כה מרגש עד שקשה לעתים לתפוס שהוא לא באמת חדש, אלא כזה שפשוט הלך ונשכח מאתנו, מבלי משים, תוך תשלום מחיר כבד, במירוץ החיים.
כתוצאה מתהליך האיחוד מחדש הזה מתרחש דבר מעניין: הכלי המרכזי שבאמצעותו מתבצעת העבודה, המחשבה, הולך ומתחדד ככל שלומדים ומתפתחים בטכניקה. כפי ששריריו של הבנאי הולכים ומתחשלים בעת שהוא בונה את ביתו, כך הולכת ומשתכללת מחשבתו של תלמיד הטכניקה בעודו בונה את עצמו. יתר על כן, הכיוונים החדשים-ישנים אליה היא מופנית, מעוררים אותה, מעדנים אותה ומפיחים בה רעננות חדשה, המעידה כאלף עדים על שובה למקומה הטבעי, הביתה.
I asked Dewey about his early experiences with the Alexander Technique. He said he had been taken by it first because it provided a demonstration of the unity of mind and body. He had always been physically awkward, he said, and performed all actions too quickly and impulsively and without thought. "Thought" in his case was saved for "mental" activity, which had always been easy for him. It was a revelation to discover that thought could be applied with equal advantage to everyday movements.
טכניקת אלכסנדר מוכרת בעיקר כטכניקה הבונה גב. אולם הדרך שבה היא מתייחסת לבניית גב כמעט אינה מוכרת. דרך זו מבוססת על האופן שבו הטכניקה רואה את האדם, כשלם, שבו כל הפרדה בין המנטלי לבין הפיזי היא מלאכותית ומצמצמת - ועל הקשר בין בניית גב לבין טיפוח מחשבה חופשית ועצמאית. הטכניקה פותחה על ידי אדם בעל מחשבה עצמאית בצורה יוצאת דופן; ומחשבה עצמאית, אמיצה וחופשית מדעות קדומות היא אבן הפינה שלה. אלכסנדר, מפתח הטכניקה, חשש מאוד מן הנטייה האנושית ללכת שבי אחרי מנהיגים כריזמטיים ולפיכך הוא חקר בעיקר את האופן שבו בני אדם יכולים לטפח, בצורה פשוטה ומעשית, בחירה חופשית, ולהיות אחראים לגורלם (חלק ממה שהביא אינטלקטואלים פורצי דרך כג'ון דיואי, אלדוס האקסלי ואחרים ללמוד איתו את הטכניקה לאורך שנים ארוכות).
המעבר מהרגל לחופש לעולם אינו קל, ולא קל להיות אדם חופשי שלוקח אחריות על גורלו ומצליח להימנע מהיגררות אחר העדר, ולו רק בפסיעה שקטה של מספר צעדים הצידה ממנו. על מנת להיות אדם כזה, צריך אומץ אמיתי וגב חזק. אלא שבניגוד לתפיסה המקובלת, לפי אלכסנדר גב חזק אינו נבנה על ידי חיזוק של שרירים, לא של שרירי הגב ולא של שרירי הבטן. הטכניקה בונה גב בדרך שונה: על ידי שחרורם של הגב והמחשבה כאחד מדעות קדומות ומעצורים הרגליים, שמגבילים את מימוש מלוא הפוטנציאל שלהם.
כאשר צופים מן הצד מזהים את ההתרווחות והשינוי בגבו ובאיכות התנועה של תלמיד הטכניקה, הם אינם תופסים בדרך כלל שמדובר בקצהו הגלוי לעין בלבד של תהליך מימוש עצמי עמוק, שתלמיד הטכניקה מחולל בעצמו באמצעותה. בתהליך הלימוד הזה, שבו התלמיד בונה את עצמו מחדש, לא בכוח שריריו, אלא בכוח המחשבה שלו, טמון אחד מסודות קסמה של הטכניקה. לתלמידים של הטכניקה יש "משהו" יקר מפז שלא רבים זוכים לו: אמונה פשוטה וכנה בעצמם. בינם לבין עצמם הם יודעים, באמת ובתמים, במובן האמיתי והעמוק ביותר, שהם "self-made men" או "self-made women".
הטכניקה אמנם מעודדת את האדם להפנות תשומת לב אל עצמו, אולם היא אינה מעודדת אותו להתרכז בעצמו. היא מכוונת אותו לחופש, אך לא במובן של "חופשי זה לגמרי לבד". הטכניקה חותרת בסבלנות, תוך הכרה בקשיים, לאיזון במלוא המובן. איזון שמתחיל מן העומק ופועם החוצה. בניית אדם שמפנה מידה מתאימה של תשומת לב, בעירות ובעיניים פקוחות, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ, הן לצמרות העצים והן לשורשים, וחי בשלום ככל האפשר עם עצמו ועם סביבתו, תוך הבחנה בגבולותיו ובגבולות הסובבים אותו.
לימוד הטכניקה לא נועד להיטיב אך ורק עם האדם עצמו, אלא גם, בדרך בלתי ישירה, עם סביבתו הקרובה. ככל שמתקדמים בתהליך, האופן שבו לימוד הטכניקה משפיע לטובה על סביבתו של התלמיד הולך ומתבהר, ולא פעם, תלמידים של הטכניקה לומדים אותה למען סביבתם הקרובה לא פחות מאשר למען עצמם.
It is one thing to teach the need of a return to the individual man as the ultimate agency in whatever mankind and society collectively can accomplish. It is another thing to discover the concrete procedure by which this greatest of all tasks can be executed. And this indispensable thing is exactly what Mr. Alexander has accomplished.
נדמה לי שכדאי לגעת קלות בשלושה מאפיינים חשובים נוספים של הטכניקה. ראשית, אופטימיות. אלכסנדר היא טכניקה אופטימית המבוססת על אמונה אמיתית באדם. לא מדובר באופטימיות בעלמא, "יהיה בסדר", אלא באופטימיות מכוח העיקרון ומכוח הניסיון. ככל שהתלמיד מתקדם בלימוד הוא הולך ומבין בעצמו את הסיבה לכך שהטכניקה עובדת, ונוכח על עצמו שהיא עובדת. מכאן, בהכרח, נוצרת אמונה רציונאלית בעצמי ואופטימיות. זו אופטימיות מפוכחת ונקייה מאשליות, במחשבה צלולה ובעיניים פקוחות, שבה, כדרך הטבע, צמיחה והתפתחות מתחילות מרגליים שעומדות על הקרקע ונטועות בה היטב.
אלכסנדר היא גם טכניקה סבלנית וסלחנית, ככל שהתלמיד מתקדם בתהליך הלימוד, הוא נוכח לדעת שההתפתחות שלו תלויה ביכולת לגלות סבלנות כלפי התהליך וכלפי עצמו, וסלחנות כלפי שפע הטעויות הבלתי נמנעות הכרוכות בנכונות ובאומץ להשתנות, וכלפי שלל חולשותיו האנושיות. ככל שהתלמיד הולך ונעשה אט אט סבלן וסלחן כלפי עצמו, הוא הולך ונעשה סבלן וסלחן גם כלפי אחרים, שהרי היחס לסביבה הוא בבואה של היחס לעצמי.
עם הזמן התלמיד הולך ומבין גם את קשר הגומלין בין אופטימיות, סבלנות וסלחנות, לבין תהליך התפתחות המבוסס על התרווחות של האדם כשלם.
ככל תהליך מודעות, גם לימוד הטכניקה אינו קל והוא יודע עליות ומורדות, לבטים וספקות שהם חלק הכרחי מההתפתחות, אך יהא אשר יהא מצבו של האדם, הטכניקה תמשיך להציג בפניו דרך מרתקת ומפתיעה להתפתחות, להתגברות על מכשולים ולפריצה בעד מחסומים, למימוש הפוטנציאל הבלתי מוגבל שלו.
When guidance by conscious control and reason supersedes guidance by instinct, we shall be able to develop our potentialities to the full.
הכרה בכוחו
של ההרגל
Recognition of the Force of Habit
בלימה
ואי עשיה
Inhibition and Non-Doing
הבחנה בקיום ערנות תחושתית לקויה
Recognition of Faulty Sensory Awareness
הנחיית
כיוונים
Sending Directions
הפיקוד הראשוני
The Primary Control
להניח לצוואר
(להיות חופשי)
Let the Neck
be Free
כדי להניח לראש
להוביל לפנים ולמעלה
To let the Head go
Forward and Up
כדי להניח לגב
להתארך ולהתרחב
To let the Back Lengthen
and Widen
מתוך "השימוש בעצמי" מאת פ.מ. אלכסנדר בתרגום עפרה ברלך (עמ' 49-51)
"נניח שה'מטרה' שאותה אני מחליט להשיג היא לומר משפט מסוים, אתחיל באותה דרך שהתחלתי קודם, כלומר:
או: להמיר את מטרתי במטרה אחרת, למשל להרים את היד במקום לומר את המשפט – ובמקרה זה אמשיך לשגר את ההנחיות שיקיימו את השימוש החדש בשביל המטרה האחרונה, וארים את היד.
או: להתקדם בכל זאת להשגת מטרתי המקורית – ובמקרה זה אמשיך לשגר את ההנחיות שיקיימו את השימוש החדש ואומר את המשפט.
(…) ברצוני להדגיש שהליך זה מנוגד לא רק לכל הליך שבו תורגל אינסטינקט הכיוון האינדיווידואלי שלנו, אלא שהוא מנוגד גם להליך שבו תורגלו דרך קבע התהליכים האינסטינקטיביים של האדם משחר האבולוציה."