7.11.2021
כוח המשיכה הוא כוח חזק ושקט שפועל מתחת לסף המודעות שלנו וההשפעה שלו על המערכת לאורך זמן דרמטית (ככה זה עם כוחות שקטים מתחת לסף המודעות).
הוא יכול למשוך אותנו כלפי מטה ולאחור ועם הזמן זה בדרך כלל מה שהוא עושה. גם לטובים והמוכשרים ביותר (כפי שזה משתקף במערכת היחסים בין הצוואר, הראש והגב).
אבל אם לומדים לעבוד איתו - אם מחדדים ומעדנים את התחושה והמחשבה ושבים ומכוונים אותן אל הערוצים ששכחנו שהן זרמו בהם במקור - הוא יכול לשוב ולחבר אותנו אל הקרקע. אל השורשים שלנו, ששכחנו. בלי למשוך אותנו כלפי מטה, בלי להפריע לצמיחה ולהתפתחות שלנו לפנים ולמעלה. להיפך, לתמוך בה. לבסס אותה. זה הייעוד שלו.
קשה מאוד לצמוח בלי בסיס, בלי יסודות. זה כמעט נס. וטכניקת אלכסנדר היא טכניקה של יסודות ולא טכניקה של ניסים (ניסים זה עניין שובה לב אבל זו לא תוכנית עבודה, בעוד שטרם פגשתי פרקטיקה שתוכנית העבודה שלה סדורה ומרחיקת ראות ולכת יותר מזו של הטכניקה. אם כי לוקח זמן לשים לזה לב).
כוח המשיכה לא נועד להיות האוייב שלנו אלא הבסיס הפסיכופיזי החיוני לצמיחה שלנו. אם רק טיפה מניחים ומכוונים ומעמיקים בנחת ובעדינות את סף המודעות פשוט נזכרים.
לוקח זמן ללמוד את זה וזה לא קל אבל זה בסך הכל עניין של תשומת לב, כיוון וזמן. וככל שמבינים את זה - זה נעשה קל יותר ואנחנו נעשים קלים יותר.
אני מבין שלתלמידים מתחילים של הטכניקה זה נשמע רחוק וערטילאי לעבוד ככה עם כוח המשיכה. אבל אין קרוב וקונקרטי מזה, וזה מה שעושים בצורה לא ישירה כשמניחים ומכוונים.
(זה נחמד שקל ואור זו אותה מילה באנגלית)