מה טוב היה לעצור כאן את הזמן ולעצור גם את הכתיבה הזאת כשנתיים לפני מותה, בתמונת ט"ו בשבט של שלושתנו בחורשת תל ארזה: אמי בשמלתה הכחולה, מטפחת משי אדומה קשורה לה בחן סביב מחשוף צווארה, יושבת זקופה ויפה ונשענת בגבה על גזע עץ, ראש אבי על ברכה האחת וראשי על ברכה השנייה, והיא בידה הקרירה מחליקה פעמיים־שלוש על פנינו ועל שערנו. וציפורים־ציפורים צוהלות מעלינו בלי קץ בצמרות אורנים רחוצים.

עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך"