לשחות עם דולפינים

17.6.2013

ישבנו מתישהו אצל הרב (בדימוס) מושון. דנו בפרשת השבוע, שתינו כמה דברים טובים ואכלנו כמה דברים פחות טובים (נאצ'וס אורגני?)

יורן שוב האיר את עיני: הוא דיבר על ההבדל (בהקשר של סביבת עבודה) בין דולפינים לבין כרישים.

הוא הסביר שדולפינים חיים בלהקה. הם נהנים לעבוד בשיתוף פעולה ובהרמוניה, מתוך הבנה פשוטה שעבודה על בסיס שיתוף פעולה מפרה את כל הצדדים. כרישים לעומת זאת, מונחים על ידי דבר אחד: לחזק את מעמדם, בעיני אחרים ובעיני עצמם. הם מגדילים את עצמם על ידי זה שהם מקטינים את אלה שעובדים איתם, במודע או שלא במודע.

ההבחנה הזו עשתה לי סדר בדברים שאני מכיר מתוך עבודה בטכניקה במפגשי מורים. היא סיפקה לי הסבר, לפחות חלקי, לשאלה שמעסיקה אותי הרבה פעמים: מדוע מפגשים מסוימים בעבודה עם הטכניקה הם נעימים ומדוע אחרים אינם נעימים.

מסקנות בבקשה:

  • הכי כיף לשחות עם דולפינים.
  • אני צריך ללמוד להמנע עד כמה שאפשר מעבודה משותפת עם כרישים. נכון שיש הרבה מה ללמוד מהם, ואיכשהו הם גם יודעים לתת לך את ההרגשה שמהם אתה יכול ללמוד הכי הרבה, אבל מה זה שווה אם אתה מרגיש כאילו הרגע טרפו אותך?
  • אבל מה לעשות, לפעמים אין ברירה אלא לעבוד עם כרישים. הרי אי אפשר תמיד להתחמק מהם. מה צריך לעשות אז? קודם כל, כרגיל, הכל מתחיל בזיהוי. צריך ללמוד לזהות כרישים. זה לא תמיד קל (יש כרישים שמתמחים בלהסוות את עצמם כדולפינים) אבל אם אני מזהה כריש כבר עשיתי חצי עבודה או יותר בלהימנע מלהפוך לטרף. שנית, כדאי ללמוד להפעיל כאן את הכלל: לא לקחת דברים באופן אישי. כריש לא יכול לטרוף אותי אם אני לא לוקח אותו באופן אישי. האופן שבו כרישים טורפים, אני חושב, הוא על ידי הפצת האומללות שלהם ("אני צריך להקטין אחרים כדי להרגיש גדול. האמת היא, בעצם, שאני פוחד שאני קטן"). אם אני לא לוקח כריש באופן אישי. האומללות שלו לא עוברת אלי. העבודה עם הכלל הזה בטכניקה היא עבודה די מתקדמת ומעניינת מאוד.
  • ועכשיו הנקודה הכי חשובה. כמו כל דבר בחיים, גם כאן זה הרי עניין של דרגה ושל מידה, ובין הכרישים הטהורים לבין הדולפינים הטהורים, רוב האנשים משלבים בתוכם מידה של זה ומידה של זה. אני לא באמת יודע איפה אני נמצא על הסקאלה הזו, אבל דבר אחד בטוח: אני צריך לעשות עבודה על עצמי כדי להיות יותר ויותר דולפין. זה מקל על ההתקדמות בדרך שאינה קלה וקשה לעבור אותה ללא שותפים אמיתיים (מה עוד, שייתכן שככל שמתקדמים בדרך, הסכנה להפוך לכריש גדולה יותר, גם אם לא התחלת אותה ככזה). אבל בעיקר כי נראה לי שפשוט יותר נעים לשחות בים בתור דולפין.