יש זמן

ציוני דרך ומחשבות פשוטות, חולפות, לא מדוייקות, על טכניקת אלכסנדר (מכוון בעיקר לתלמידים בקורס להכשרת מורים לטכניקת אלכסנדר.)


אני כבר מגיע

אני כבר מגיע

admin : 06/06/2012 20:05 : Uncategorized 06/06/2012

 

סופרמן

סופרמן

admin : 01/06/2012 20:44 : Uncategorized 01/06/2012

אני זוכר שפעם עוד חשבתי, בסתר ליבי, שאם רק אמשיך לצעוד בדרך האלכסנדרונית בהתמדה ובסבלנות אהפוך יום אחד באמצעות הטכניקה לסוג של סופרמן, Übermensch.

כמו שהיו אומרים ברובאית: איזה סופרמן ואיזה נעליים.

לאכזבתי, נדמה לי שעם הזמן אני רק הופך (לאט לאט) להיות עדין יותר ורגיש יותר. ממש לא סופרמן.

אבל, האם ניתן לומר שתהליך של התעדנות הוא גם סוג של תהליך התחזקות? פשוט לא מן הסוג (הילדותי) שציפיתי לו?

בכל מקרה, בטכניקת אלכסנדר הרי מניחים לאט לאט לכל מיני עניינים, פיזיים ומנטאליים, וכנראה שכחלק מהתהליך מניחים גם לכל מיני אשליות מיותרות שיש לנו בנוגע לחיים ובנוגע לעצמנו.

אשליות זה דבר שדי קשה אבל גם די משתלם להניח לו.

 

superman-looks-like-a-job-for_u-L-F5OHNX0

חלושס

חלושס

admin : 24/05/2012 20:10 : Uncategorized 24/05/2012

הייתי חולה וחלש השבוע. מזל שהילדים ניערו אותי מהמיטה בבוקר. חלפה מחשבה לבטל את השיעורים שלי, אז הנחתי את הגב, הנחיתי כיוונים חלשים ונזכרתי: לא צריך להיות "חזק" בשביל ללמד את הטכניקה. אפשר וכדאי ללמד אותה גם, ואולי בעיקר, כשאני חלש. העבודה עם הטכניקה בונה ומחזקת את התלמיד ואותי. לפעמים אלה השעורים הטובים ביותר.

לטיול יצאנו

לטיול יצאנו

admin : 21/05/2012 22:19 : Uncategorized 21/05/2012

שיעור שמיני עם תלמיד חדש. חצינו את המפתן. אפשר לצאת לדרך.

 

הוספה במקום החלפה

הוספה במקום החלפה

admin : 18/05/2012 21:05 : Uncategorized 18/05/2012

כאשר אני חש במצוקה אני נוטה לנסות "להחליף" את תחושת המצוקה בהנחיית כיוונים.

למשל, כאשר אני כועס, אני מנסה, במקום לכעוס, להנחות כיוונים. אבל זה פשוט לא עובד. לא רק שאני לא מצליח לכוון באופן הזה אלא שלתחושת הכעס מתווספת גם תחושת תיסכול בגלל הקושי שלי לכוון, דווקא במצבים ובזמנים שבהם אני זקוק לכיוונים בכל מאודי. אני אומר לעצמי: מה הטעם בטכניקה אם אני מצליח להשתמש בה "בתנאי המעבדה" של השיעור אבל נכשל בהפעלה שלה "בחיים האמיתיים" ובייחוד במצבים שבהם אני זקוק לה ביותר?

אור האיר פעם את תשומת ליבי לנקודה הבאה: הכיוונים לא צריכים לבוא במקום שום דבר, לא להחליף שום דבר ולא להתנגש בשום דבר. הכיוונים יכולים פשוט להתווסף לחיים, כפי שהם באותו רגע.

לקח לי זמן להבין למה הוא מתכוון. אפשר לומר שהכיוונים הם מעין תבלין שמוסיפים לתבשיל. כאשר טועמים את התבשיל ומבחינים שהוא תפל, אין צורך לשפוך אותו. במקום זאת, אפשר להתחיל להוסיף בעדינות את התבלין. בתחילה אפשר בקלות לטעות ולחשוב שהוספת התבלין אינה משפרת את טעמו של התבשיל, היות שזהו תבלין עדין מאוד (הכי עדין שאני מכיר) אלא שאט אט התבלין עושה את שלו ומשפר את טעמו של התבשיל בצורה מופלאה (כמו בכל אספקט אחר של הטכניקה, כדאי להוסיף אותו לאט, בנחת, בזהירות ובלי להגזים.)

נקודה לתשומת לב: לא צריך לצפות לשינוי מיידי ודרמטי. אני יודע שלוקח זמן להכין תבשיל טעים, פרק זמן שלא ניתן להאיץ אותו בכוח, ולכן, אני מזכיר לעצמי שוב ושוב שיש לי זמן. אני הרי לא קוסם, רק טבח.

 

עקרונות בעבודה: כאן ועכשיו

עקרונות בעבודה: כאן ועכשיו

admin : 14/05/2012 21:24 : Uncategorized 14/05/2012

בעצם, זה יותר מעיקרון. כאן ועכשיו, הוא המקום אליו הטכניקה לוקחת את התלמיד ואת המורה, כמעט בלית ברירה. היא לא יכולה להתקיים במקום אחר מלבד כאן ועכשיו.

מבחינת המורה, הטכניקה מתפרקת לרסיסים כשהוא לא נוכח במקום הזה, ובמקום הזה בלבד. מבחינת התלמיד, גם תלמיד ששכח את המקום הזה, פוגש אותו מחדש באמצעותה.

 

להניח

להניח

admin : 23/04/2012 21:16 : Uncategorized 23/04/2012

דברים טובים מתרחשים כשמתחילים קצת להניח (וכדאי גם לכוון, בעדינות.)

 

למה אני כותב על טכניקת אלכסנדר (1)?

למה אני כותב על טכניקת אלכסנדר (1)?

admin : 22/04/2012 7:51 : Uncategorized 22/04/2012

אני שייך לטיפוס האדם שאינו מסוגל להבין משהו היטב אלא אם כן העלה אותו תחילה על הכתב.

הרוקי מורקמי, "יער נורווגי"

כל הדברים היפים

כל הדברים היפים

admin : 18/04/2012 15:19 : Uncategorized 18/04/2012

 

יש זמן

יש זמן

admin : 09/04/2012 22:51 : Uncategorized 09/04/2012

 

sugimoto_tyrrenian_sea

 

 

(תודה לאור)

« Page 1 ... 14, 15, 16, »