יש זמן

ציוני דרך ומחשבות פשוטות, חולפות, לא מדוייקות, על טכניקת אלכסנדר (מכוון בעיקר לתלמידים בקורס להכשרת מורים לטכניקת אלכסנדר.)


המבט

המבט

admin : 04/07/2019 15:17 : Uncategorized 04/07/2019

ככל שעובר הזמן ואני לומד את הטכניקה לעומק אני מעריך אותה יותר ויותר. אני חושב, אם להתנסח בחוסר זהירות, שהיא גאונית (ואני לא אוהב את השימוש האינפלציוני במונח הזה.)

אבל אני עדיין מתבונן בה במבט ביקורתי, במידה של הטלת ספק. נכון, זה מאט מעט את קצב ההתפתחות, וגורם למידה של חוסר יציבות בתהליך, אבל – עם כל חסרונותיו – המבט הספקן הוא כלי ההתפתחות הכי יעיל לטעמי.

מורה רב ניסיון וחכם אמר לי את זה פעם יפה: אני אוהב מאוד את הטכניקה ואמשיך ללמוד אותה כל עוד זה הדבר שהכי יעניין אותי.

זאת הגדרה לא רעה להתמסרות לתהליך בעיני.

 

a promise with a catch

a promise with a catch

admin : 15/06/2019 15:29 : Uncategorized 15/06/2019

חידוד הרגישות – לב העבודה עם הטכניקה – הוא תמיד המפתח לתנועה יעילה כי זה לא יעיל לכוון בלי רגישות ותנועה לא מכוונת פשוט אינה יעילה.

מה שכן, צריך לקחת בחשבון שהתפתחות שמבוססת על חידוד הרגישות, בהכרח, בהגדרה ובכוונה, כרוכה במידה של חוסר יציבות. זו מידה רצויה של חוסר יציבות, אין תנועה ושינוי בלעדיה, אבל חשוב לנהל אותה בזהירות, בנחת ובאחריות.

נחת זה קצב עבודה הכרחי למי שמכוון את ההתפתחות שלו אל הטווחים הארוכים והעמוקים. אני לא רואה איך ניתן להגיע לטווחים האלה בלעדיה.

 

anti-aging

anti-aging

admin : 04/06/2019 14:46 : Uncategorized 04/06/2019

נראה לי שצריך להבהיר נקודה בפוסט הקודם.

טכניקת אלכסנדר היא לא כלי נגד הזדקנות. הזדקנות זה דבר טבעי. אין בזה רע. זה פשוט לא יעיל להתנגד לה, ואפילו טיפה מטופש.

מה שאפשר לעשות, וזה מה שהטכניקה אמורה ויכולה לעשות אם עובדים איתה באיכות המתאימה, זה להשהות, לעדן, ולרווח את התהליך הטבעי הזה. למלא אותו בחיים.

העבודה האלכסנדרונית בהקשר הזה היא היצירה הכי טהורה שעולה לי בראש כשאני חושב על אסתטיקה.

 

פעימה קלה של התרווחות

פעימה קלה של התרווחות

admin : 28/05/2019 18:19 : Uncategorized 28/05/2019

מערכות מכווצות מתפקדות פחות טוב ממערכות מרווחות.

כתוצאה מהלחצים הפועלים עלינו, המתח שכולנו נתונים בו, וככל הנראה בעיקר השימוש הלקוי שאנו עושים בעצמנו, לבני אדם יש נטיה להתכווץ ככל שהם מתבגרים. ככל שאנחנו מתבגרים יש לנו גם נטיה – בטווח הארוך – לתפקד פחות טוב. אפשר לומר, שלפחות מבעד לפריזמה האלכסנדרונית, הנטיה האנושית להתכווץ ככל שמתבגרים, והקשר בין הנטיה הזו לבין ירידה בתפקוד, היא אחד המאפיינים המרכזיים שלנו. או במילים אחרות, יש אצל בני אדם קשר חזק ועמוק בין התכווצות ובין הזדקנות.

נראה שאין אלמנט אחד במערכת האנושית – פיזית ומנטלית כאחד – שאינו מושפע עם הזמן, במידה זו או אחרת, מן ההתכווצות הזו. בין אם אלו חוליות עמוד השדרה, המפרקים או כלי הדם, ובין אם אלו הראיה, המחשבה, הזכרון וכן הלאה. מערכת מכווצת מאבדת אט אט מחופש וקלות התנועה הן של הגוף, הן של הרגש, והן של המחשבה.

מרתק להתבונן בעצמנו ובאחרים, ולראות עד כמה אנחנו שבויים בתהליך ההתכווצות הזה. עד כמה אנחנו עיוורים בנוגע אליו, על אף שהוא משתקף בצורה כה ברורה מול עינינו בעת שאנחנו מתבוננים במערכת היחסים בין הצוואר, הראש והגב (שהיא בו-זמנית, לפי אלכסנדר, הסימפטום והסיבה המרכזית להתכווצות הזו.)

אלכסנדר זיהה את הקשר הפשוט הזה בין לחץ ומתח, התכווצות ותפקוד, ומערכת היחסים בין הראש, הצוואר והגב, ראשית בעצמו ובהמשך באחרים. הוא יצר סדר פעולות (sequence) מחשבתי פשוט וקונקרטי שהתוצאה של ההפעלה שלו היא פעימה פשוטה ועדינה של התרווחות שמתפשטת ברחבי המערכת האנושית. פעימה שפועלת vis-à-vis תהליך ההתכווצות שתיארתי למעלה.

ככל שאלכסנדר צדק וההתכווצות היא הגורם הקריטי ביותר, או לכל הפחות גורם משמעותי מאוד לירידה בתפקוד האנושי, הפעימה שנובעת מסדר הפעולות המחשבתי שאלכסנדר יצר היא הכח החשוב ביותר, או לכל הפחות כח חשוב מאוד, לשיפור התפקוד האנושי. מעבר לכך, כפי שיש קשר עמוק בין התכווצות ובין הזדקנות, יש גם קשר עמוק בין התרווחות ובין חיות.

מכאן, שבסופו של יום, המטרה המרכזית של מורה לטכניקת אלכסנדר היא ללמד את התלמיד ליצור בעצמו את פעימת ההתרווחות הקלה הזו, הפעימה האלכסנדרונית. לשפר אט אט את האיכות שלה, לעדן אותה, להפוך אותה לצלולה יותר, להגיע איתה לעוד ועוד מקומות בעומק וברחבי המערכת.

הפעימה הזו היא בעת ובעונה אחת הכח המחולל ברקע העושר האינסופי של התהליך האלכסנדרוני וגם התמצית שלו.

אף על פי שלא פגשתי עד היום אף אדם רגיש מספיק להבחין בצורה מודעת בפעימה הזו ללא חידוד הדרגתי וממושך של העירנות התחושתית, חלק מהאנשים מזהים אותה במידה מסויימת באופן בלתי מודע. עד היום אני שואל את עצמי לפעמים, די בפליאה, מה הביא אותי טיפה לזהות אותה באופן כזה בזמנו. מסתבר שלפעמים לא צריך יותר מטיפה.

מרחב העבודה

מרחב העבודה

admin : 20/05/2019 17:18 : Uncategorized 20/05/2019

You cannot change and yet remain the same, though this is what most people want.

Patrick Macdonald, "The Alexander Technique AS I SEE IT"

אני מת על המשפט הזה של מקדונלד. הוא כל כך נכון. כל התלמידים שפגשתי היו במרחב המרתק הזה שבין הרצון להשתנות לבין הרצון להישאר במקום שהם רגילים אליו. גם אני כמובן נמצא במרחב הזה. אפשר לומר שזה המגרש הביתי שלי, הבלומפילד שלי.

זה מרחב שקל אולי ללגלג עליו, אבל בדיוק במרחב הצנוע הזה, הרחק מהדרמות הגדולות, ההבטחות הריקות, וטלטולי הנפש הקיצוניים למיניהם, פועלת הטכניקה. זהו מרחב העבודה שלנו: מרחב עבודה פרקטי של טכניקה פרקטית.

העבודה של מורה לטכניקה היא לרווח מעט את המרחב הזה ולעורר בו בעדינות כיוון ותנועה. בראש ובראשונה אצלו, ובאופן בלתי ישיר, באמצעות הנחיית הכיוונים, אצל התלמיד.

הוא (פרידריך הגל) הצהיר שכל תהליך נובע מן המתיחות הנחוצה הקיימת בין כוחות שאינם מתאימים זה לזה ואשר כל אחד מהם מבקש לדחוק את רגלי השני, ובאמצעות סיכסוך הדדי זה מקדמים הם את התפתחותם. יש והמאבק הזה נסתר, ולעתים גלוי הוא, ואפשר לראותו בכל תחומי הפעילות המודעת… רעיון המאבק והמתיחות מספק את העיקרון הדינאמי הדרוש להסברת התנועה בהיסטוריה.

ישעיהו ברלין, "קארל מרקס"

איחוי

איחוי

admin : 10/05/2019 20:36 : Uncategorized 10/05/2019

אחד הכוחות הכי יפים של הטכניקה בעיני זה היכולת המפליאה שלה לאחות פצעים עמוקים.

מבנה חי

מבנה חי

admin : 15/04/2019 13:28 : Uncategorized 15/04/2019

טכניקת אלכסנדר מסתכלת על אדם כעל מבנה אחד שלם (בעל היבטים פיזיים, מנטליים, ביוגרפיים ואחרים.)

- כל פרט במבנה צריך להתייחס אל המבנה השלם.

- המבנה צריך להתייחס אל הקרקע מתחתיו ואל הקרקע סביבו.

- המבנה צריך להתייחס אל החלל הפנימי.

- המבנה צריך להתייחס אל החלל החיצוני.

- המבנה צריך להתייחס אל הסביבה שלו.

- המבנה צריך להתייחס לאור.

מערכות היחסים האלה, שכולן נגזרות ממערכת היחסים הראשית בין הצוואר הראש והגו, צריכות לבוא אט אט לידי ביטוי, בזו אחר זו ובעת ובעונה אחת, במגע האלכסנדרוני של המורה, שהוא הביטוי המעשי, מחולל השינוי, של צורת המחשבה וההתבוננות האלכסנדרונית.

מעניין שההבחנות האלה נראות לנו כמעט מובנות מאליהן בנוגע למבנה פיזי וכל כך לא מובנות מאליהן, שלא לומר מעוררות תמיהה, בנוגע למבנה אנושי.

stop

stop

admin : 20/03/2019 14:40 : Uncategorized 20/03/2019

זה לא באמת כל כך קשה ללמוד לכוון. זה דורש זמן, מידה של נחישות, תשומת לב ומורה טוב, אבל אם מתמידים, ההשתפרות היא פשוט בלתי נמנעת. מה שבאמת קשה, אולי הכי קשה, קושי שלא נעלם מעצמו לעולם, זה לעצור, לבלום את התגובה ההרגלית, את הנטיה שלנו לאוטומטיות, גם כשהיא לא יעילה.

העניין הוא שבלי להתחיל בעצירה קשה מאוד לכוון.

נראה לי שההבדל בין לכוון ולעצור נובע מזה שהיכולת לכוון היא יכולת טבעית – יכולת שיש לנו נטיה לשכוח אותה עם הזמן, ולוקח זמן ללמוד אותה מחדש – אבל היא טבעית. לעומת זאת, היכולת לעצור ולבלום תגובה הרגלית עומדת בניגוד לטבע שלנו. אנחנו נכשלים ונמשיך להיכשל בה שוב ושוב. זה קושי מובנה במערכת שלנו. קושי אנושי אינטרינזי.

גם לאחר שנים של תרגול, מובטח לנו שבלימה של תגובה הרגלית תמשיך להיות יוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

אם אנחנו אוהבים את זה או לא, ומשתלם ללמוד לאהוב את זה או לפחות לקבל את זה, הקושי המובנה הזה הוא מנוע הצמיחה של ההתפתחות שלנו. אין התפתחות בלי קושי.

טכניקת אלכסנדר היא טכניקה פשוטה אבל היא לא קלה.

 

אם כבר נוגעים בגבולות

אם כבר נוגעים בגבולות

admin : 10/03/2019 12:53 : Uncategorized 10/03/2019

העבודה של מורה לטכניקת אלכסנדר היא להעיר, להאיר, ולהנכיח עוד ועוד מקומות במערכת. הפרקטיקה שבאמצעותה העבודה הזאת נעשית מבוססת על מחשבה ועל השראה: המורה עובד בראש ובראשונה עם עצמו, בכח המחשבה, והתלמיד לומד את הטכניקה באופן בלתי ישיר, באמצעות הנחיית הכיוונים (אגב, האם יש פרקטיקה חינוכית בעלת איכות גבוהה יותר מהשראה?).

ברגע שהמורה חוצה את גבולות העבודה המבוססת על מחשבה ועל השראה אל מחוזות המניפולציה, זה יכול להיות טוב, זה יכול להיות רע, זה יכול להיות לא נורא, זה יכול להיות הרבה דברים, זאת כבר לא טכניקת אלכסנדר (ככל שאני רואה אותה מן הסתם.)

Just think it. That's all you can do. Anything extra you try… and the whole thing is rewind. immediately.

 Marjory Barlow (Freiburg Masterclass, 1999)

שרטוט ברור של גבולות

שרטוט ברור של גבולות

admin : 03/03/2019 13:40 : Uncategorized 03/03/2019

אחד הכלים היפים והעדינים שהטכניקה מעמידה לרשות המורה הוא שרטוט, בכח המחשבה והתחושה, של גבולותיו ושל גבולות התלמיד.

ככל שמתקדמים בעבודה בשיעורים ובשעה שהמורה הולך ובונה, כבדרך אגב, את מרחב הדברים "נעדר התחומים, אשר בך ומחוצה לך" שבו מתממשת מלוא האיכות של הטכניקה, ושמתוכו נובעת אט אט האפשרות לתמורות העמוקות, המורה נדרש להקפיד יותר ויותר על שרטוט ברור של הגבולות האלה.

וכשהמורה מקפיד לשרטט את הגבולות האלה, התלמיד לומד את אופן השימוש בכלי המחשבתי-תחושתי הזה בעצמו, בצורה בלתי ישירה.

קשה להפריז בהשלכות של השימוש בכלי הזה על על המערכת במלואה.

ככל שהגבולות שלנו ברורים לנו יותר, וכנגזרת מזה גם לסביבה שלנו, גדל הפוטנציאל שלנו לחיות בשלום ובבטחון לאורך זמן עם עצמנו ועם מי שמסביבנו.

ובבת-אחת נמצאת תלוש משום מקום מסוים,

שצורתו קבועה בנפש ועומדת,

ומחובר לדבר-מה אחר, נעדר תחומים,

אשר בך ומחוצה לך.

דוד פוגל, "נוכח הים"

« Page 1, 2, 3 ... 17, »