פעימה קלה של התרווחות

מערכות מכווצות מתפקדות פחות טוב ממערכות מרווחות.

כתוצאה מהלחצים הפועלים עלינו, המתח שכולנו נתונים בו, וככל הנראה בעיקר השימוש הלקוי שאנו עושים בעצמנו, לבני אדם יש נטיה להתכווץ ככל שהם מתבגרים. ככל שאנחנו מתבגרים יש לנו גם נטיה – בטווח הארוך – לתפקד פחות טוב. אפשר לומר, שלפחות מבעד לפריזמה האלכסנדרונית, הנטיה האנושית להתכווץ ככל שמתבגרים, והקשר בין הנטיה הזו לבין ירידה בתפקוד, היא אחד המאפיינים המרכזיים שלנו. או במילים אחרות, יש אצל בני אדם קשר חזק ועמוק בין התכווצות ובין הזדקנות.

נראה שאין אלמנט אחד במערכת האנושית – פיזית ומנטלית כאחד – שאינו מושפע עם הזמן, במידה זו או אחרת, מן ההתכווצות הזו. בין אם אלו חוליות עמוד השדרה, המפרקים או כלי הדם, ובין אם אלו הראיה, המחשבה, הזכרון וכן הלאה. מערכת מכווצת מאבדת אט אט מחופש וקלות התנועה הן של הגוף והן של המחשבה.

מרתק להתבונן בעצמנו ובאחרים, ולראות עד כמה אנחנו שבויים בתהליך ההתכווצות הזה. עד כמה אנחנו עיוורים בנוגע אליו, על אף שהוא משתקף בצורה כה ברורה מול עינינו בעת שאנחנו מתבוננים במערכת היחסים בין הצוואר, הראש והגב (שהיא בו-זמנית, לפי אלכסנדר, הסימפטום והסיבה המרכזית להתכווצות הזו.)

אלכסנדר זיהה את הקשר הפשוט הזה בין לחץ ומתח, התכווצות ותפקוד, ומערכת היחסים בין הראש, הצוואר והגב, ראשית בעצמו ובהמשך באחרים. הוא יצר סדר פעולות (sequence) מחשבתי פשוט וקונקרטי שהתוצאה של ההפעלה שלו היא פעימה פשוטה ועדינה של התרווחות שמתפשטת ברחבי המערכת האנושית. פעימה שפועלת כנגד תהליך ההתכווצות שתיארתי למעלה.

ככל שאלכסנדר צדק וההתכווצות היא הגורם הקריטי ביותר, או לכל הפחות גורם משמעותי מאוד לירידה בתפקוד האנושי, הפעימה שנובעת מסדר הפעולות המחשבתי שאלכסנדר יצר היא הכח החשוב ביותר, או לכל הפחות כח חשוב מאוד, לשיפור התפקוד האנושי. מעבר לכך, כפי שיש קשר עמוק בין התכווצות ובין הזדקנות, יש גם קשר עמוק בין התרווחות ובין חיות.

מכאן, שבסופו של יום, המטרה המרכזית של מורה לטכניקת אלכסנדר היא ללמד את התלמיד ליצור בעצמו את פעימת ההתרווחות הקלה הזו, הפעימה האלכסנדרונית. לשפר אט אט את האיכות שלה, לעדן אותה, להפוך אותה לצלולה יותר, להגיע איתה לעוד ועוד מקומות בעומק וברחבי המערכת.

מה שיפה זה שהפעימה הזו היא בעת ובעונה אחת הכח המחולל ברקע העושר האינסופי של התהליך האלכסנדרוני וגם התמצית שלו.

מעניין גם שאף על פי שלא פגשתי עד היום אף אדם רגיש מספיק להבחין בצורה מודעת בפעימה הזו ללא חידוד הדרגתי וממושך של העירנות התחושתית, חלק מהאנשים מזהים אותה במידה מסויימת באופן בלתי מודע. עד היום אני שואל את עצמי לפעמים, די בפליאה, מה הביא אותי טיפה לזהות אותה באופן כזה בזמנו. מסתבר שלא צריך יותר מטיפה.

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink. Follow any comments here with the RSS feed for this post. Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Post a Comment

Your email is never published nor shared. Required fields are marked *

*
*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>