מבנה חי

טכניקת אלכסנדר מסתכלת על אדם כעל מבנה. (מבנה אחד שלם, בעל היבטים פיזיים, מנטליים, ביוגרפיים, תורשתיים.)

מכאן:

- כל פרט במבנה צריך להתייחס אל המבנה השלם.

- המבנה צריך להתייחס אל הקרקע מתחתיו ואל הקרקע סביבו.

- המבנה צריך להתייחס אל החלל הפנימי.

- המבנה צריך להתייחס אל החלל החיצוני.

- המבנה צריך להתייחס לאור.

מערכות היחסים האלה, שכולן נגזרות ממערכת היחסים הראשית בין הצוואר הראש והגו, צריכות לבוא אט אט לידי ביטוי, בזו אחר זו ובעת ובעונה אחת, במגע האלכסנדרוני של המורה, שהוא הביטוי המעשי, מחולל השינוי, של צורת המחשבה וההתבוננות האלכסנדרונית.

מעניין שההבחנות האלה נראות לנו כמעט מובנות מאליהן בנוגע למבנה פיזי וכל כך לא מובנות מאליהן, שלא לומר מעוררות תמיהה, בנוגע למבנה אנושי.

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink. Follow any comments here with the RSS feed for this post. Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Post a Comment

Your email is never published nor shared. Required fields are marked *

*
*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>