STOP

זה לא באמת כל כך קשה ללמוד לכוון. זה דורש זמן, מידה של נחישות, תשומת לב ומורה טוב, אבל אם מתמידים, ההשתפרות היא פשוט בלתי נמנעת. מה שבאמת קשה, אולי הכי קשה, קושי שלא נעלם מעצמו לעולם, זה לעצור, לבלום את התגובה ההרגלית, את הנטיה שלנו לאוטומטיות, גם כשהיא לא יעילה.

העניין הוא שבלי להתחיל בעצירה קשה מאוד לכוון.

נראה לי שההבדל בין לכוון ולעצור נובע מזה שהיכולת לכוון היא יכולת טבעית – יכולת שיש לנו נטיה לשכוח אותה עם הזמן, ולוקח זמן ללמוד אותה מחדש – אבל היא טבעית. לעומת זאת, היכולת לעצור ולבלום תגובה הרגלית עומדת בניגוד לטבע שלנו. אנחנו נכשלים ונמשיך להיכשל בה שוב ושוב. זה קושי מובנה במערכת שלנו. קושי אנושי אינטרינזי.

גם לאחר שנים של תרגול, מובטח לנו שבלימה של תגובה הרגלית תמשיך להיות יוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

אם אנחנו אוהבים את זה או לא, ומשתלם ללמוד לאהוב את זה או לפחות לקבל את זה, הקושי המובנה הזה הוא מנוע הצמיחה של ההתפתחות שלנו. אין התפתחות בלי קושי.

טכניקת אלכסנדר היא טכניקה פשוטה אבל היא לא קלה.

 

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink. Follow any comments here with the RSS feed for this post. Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Post a Comment

Your email is never published nor shared. Required fields are marked *

*
*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>